למה הקמנו את העמותה – נכתב ע"י יוסי אלרן, אבא של תמר בשנת 2007

תמר בתנו בת ה-13 נולדה עם פגיעה מוחית לא מוכרת. היא סובלת מפיגור שכלי, בעיות קשב וריכוז, אובססיות חרדות ובעיות התנהגות.

לצערי, המערכות הממשלתיות אינם ערוכים לטפל בילדים כאלה, ילדים שבעייתם אינה מוגדרת והם נופלים "בין הכסאות". לרוב, מדובר בילדים המוגדרים ליקויי למידה מורכבים-פיגור קל.

עקב בעיותיה המורכבות, היא איננה מסוגלת להעסיק את עצמה ליותר מדקה או שתיים, היא נוהגת באובססיביות רבה, אין לה כישורים חברתיים כלל ולעתים אף נוהגת באלימות. בשל כך, תמר לא יכולה לתפקד ללא השגחה צמודה.

עד לאחרונה, הגיעה תמר הביתה בתום לימודיה (בבית ספר לחינוך מיוחד) בשעה 13:30- או 14:30 אחה"צ.

כך, בשל קשייה מצד אחד, והיותה מתבגרת מצד שני, תמר מצאה את עצמה "כלואה" בבית, משועממת ומתוסכלת מאוד. כמובן שגם המשפחה סבלה מזה מאוד -  גם מהצורך להקדיש לה את כל תשומת הלב על חשבון הילדים האחרים במשפחה, וגם מהתקפי הזעם והתסכול.

המצב בבית הלך והדרדר.

כל רצונה של תמר היה לצאת קצת מהבית, ובעיקר להיות בחברת ילדים דומים ולהשתתף בפעילויות אקטיביות שהיא כן יכולה לעשות כגון אמנות וספורט. כל רצוננו היה לאפשר לה את זאת.

לאחר ששוחחנו עם מספר משפחות גילינו שתמר היא לא לבד. ישנן משפחות רבות באזור רחובות והסביבה עם בעיות דומות ואף חמורות יותר - משפחות מפורקות או שבדרך להתפרקות חס ושלום. לרוב המשפחות לא נותר כח להילחם בביורוקרטיה ובאטימות והן תפקדו בקושי רב. בשביל תמר ועוד כ-12 ילדים דומים, לקחנו על עצמינו לחפש פתרון לילדים אלו. זה לא היה קל שכן חסרו לנו אמצעים ונתקלנו שוב ושוב בבעיות. 

פנינו לגופים שונים על מנת שיסייעו, אך מסיבות כאלה ואחרות שום דבר לא זז.

בצר לנו, פנינו לרשת "חוויות" – רשת המתנ"סים של רחובות. לשמחתנו הרבה, מצאנו אצלם לא רק אוזן קשבת אלא נכונות אמיתית להקים שותפות אמיצה עם המשפחות למען הילדים.

לאחר עבודה מקצועית ומאומצת, ובשיתוף פעולה מלא עם ההורים המייסדים של עמותת "צרי", גייסנו משאבים על מנת להקים מסגרת המשך לבית הספר עבור כ-15 מתבגרים בעלי צרכים מיוחדים.

בחודש מאי השנה, השיקה רשת "חוויות" את צהרון "זמן אמיתי" כתוכנית פיילוט לשלושה חודשים.

שלושה ימים בשבוע, בתום הלימודים הוסעו משתתפי הצהרון ישירות מבית הספר למתנ"ס "אושיות" ברחובות שם התקיים הצהרון שפעל עד לשעה 18:00 בערב.

ניגשנו לזה עם לא מעט חששות שכן לא אנחנו ולא הילדים התנסינו במסגרת כזאת לפני כן.

ההצלחה הייתה מעבר לכל מה שציפינו. צוות ההדרכה היה מקצועי מאוד, חם ואוהב. הילדים קבלו ארוחות חמות, סיוע בהכנת שיעורי בית, חוגי התעמלות, אמנות ומחשבים והפעלות חברתיות רבות. הילדים נהנו מאוד, אהבו את המקום והרגישו "בבית".

לראשונה, מזה זמן רב, הרגישה משפחתנו הקלה משמעותית ושיפור ניכר באיכות החיים וגם התנהגותה ויכולותיה של תמר השתפרו.

לתחושות אלו שותפים גם הורי הילדים האחרים שהשתתפו בצהרון והם הביעו זאת בפני הגורמים האחראיים ברשת המתנ"סים במהלך מסיבת הסיום שנערכה לא מזמן.

בעקבות הצלחת הפיילוט, הוחלט להמשיך את פעילות הצהרון וכן לנסות ולהרחיבה לאוכלוסיות נוספות בעלי צרכים מיוחדים.

אנו מודים מקרב לב לרשת חוויות, לצוות ההדרכה ולמנהלים על שאפשרו לנו ולילדים "זמן אמיתי".

השיר "נולדנו שונים" נכתב ע"י רונית פוקס, אמא של גילי

להתמודד בעולמנו – קשה .

לנו – קשה שבעתיים !

כולם לומדים אחת ושתיים

ולנו כל דבר מתארך בעצלתיים .

אנו – שהטבע התאכזר אלינו

כל משימה לימודית קשה עבורנו .

כן , קשה לנו ללמוד – זו עובדה !

וקשה לנו לזכור – נו אז מה ?!

קשה כטיפוס על הר – הכתיבה

וארוכה הדרך ללימוד הקריאה .

אחד ועוד אחד זה משהו מסובך

מילים מהעיתון זה ערך מנופח .

אנו מבינים ויודעים סביבנו מה קורה

אך זה רק עושה את הכל יותר קשה .

בעולמינו , אנו לא כ"כ מסתדרים

כי אנו נולדנו שונים !